לצייר בחוט ומחט

ימי קורונה. הגל הראשון, ימים ארוכים ארוכים לא נגמרים, יש הרבה זמן פנוי פתאום כשלא רצים לשום מקום. בחודשי האביב הנעימים היינו סגורים רוב הזמן בבית, מתרגלים 100 מטר משוכות בפארק השכונתי.
בין שעות העבודה הארוכות היה גם זמן ליצירה פה ושם.

אז מה מכינים?
שאלתי מהאינטרנט איורים פשוטים של חתולים ורקמתי על נייר. יש כאן מוטיב חוזר, אולי אבחן אותו פעם. למה רקמה דווקא על נייר? שילוב של שני דברים שאני אוהבת, וזה יוצא כל כך יפה. חוץ מזה, חתולים וחוטים זה סיפור אהבה ידוע, עם סוף פחות טוב לחוט.

האיורים הפשוטים בקו דק על נייר נראים כמו ציור, כאשר חוט הרקמה הוא העט והכרטיס הוא... ובכן... הנייר.

יומני החתול / מה עשיתי כל היום

בניגוד לרקמה הגאומטרית שאני אוהבת, האיורים האלה דקיקים, עדינים ועגולים. ממש כמו חתולים.

חמודייייייייים כאלה

ציור דמות עם אופי, בקווי מתאר דקיקים, נראה פשוט לכאורה אבל מלא הבעה ומתאר נאמנה את האובייקט הפרוותי החמוד. 

 

cat shaming

להתראות בפוסטים הבאים!

הזהרו מהקורונה ושמרו על עצמכם. 

ולא לשכוח - רופאים ממליצים על יצירה בבידוד.  

המוזה

פיקסלמניה

חרוזי גיהוץ, בואו נדבר על זה רגע. כמו בהרבה בתים, ברגע של חוסר תשומת לב, התפלחה לה פנימה הקופסה הגדולה של חרוזי הגיהוץ מאיקאה. עד לרגע הזה, ידעתי באופן כללי שזה קיים. אבל מרגע שהתחלנו יחד, הילדים ואני, לשחק בזה ולהרכיב כל מיני דוגמאות שהפכו לדמויות קסומות, נתפסתי לגמרי בקסם.
קופסה גדולה מאכלסת עשרות דמויות ועבודות שיצרנו, בכל מיני גדלים, צורות ונושאים. כיף להציץ בה ולראות מה כבר עשינו מאז ועד היום.

מה סוד הקסם של חרוזי הגיהוץ? פירוק של תמונה לפיקסלים, מצד אחד מפשט אותה לרמת המרכיב הבודד, ומצד שני מעצים את הדמות יותר מסך כל חלקיה. אני מאד אוהבת את התוצאה המפוקסלת. הדמויות הכי נדושות מקבלות אופי מתוחכם וטרנדי בעזרת פיקסול חכם. כמו רקמת איקסים, אבל הרבה יותר מגניב. 

פרידה קאלו

 

אז מה דעתכם?

מוזמנים לצרף בתגובה משהו יפה שגיהצתם :-)

להתראות בפוסט הבא,

טלי

פספוסים

לפעמים אין ברירה אלא לשים פס.
על הכל, בלי בושה.
כשהמצב מגיע לזה, יש רק דבר אחד שאפשר לעשות.
כן, היא שוב הולכת לעשות משהו עם וושי טייפ...

כבר אמרתי כמה אני אוהבת את החומר הנפלא הזה?  הוא פשוט כל כך שימושי, כל כך נעים לעבודה, רק מלהסתכל עליו צצים רעיונות חדשים ליצירה, והכל יוצא יפה.
בעקבות ההדרכה המצויינת של ג'ודי כאן , פיניתי לעצמי כמה שעות של פיור פאן, פרשתי את שלל גלילי הוושי טייפ שלי והתחלתי לזווג ביניהם. זה כל כך כיף, מומלץ בחום. כרטיסים עם פסים!

הכנתי כרטיסים קטנים בגודל 3" / 4" וכרטיסים גדולים בגודל 4" / 5.5"

מסקנות?

1. וושי טיפ דק (חצי ס"מ - רבע אינצ' רוחב) נוח יותר ומאפשר הרבה יותר משחקים וטקסטורות, לעומת הוושי טייפ הסטנדרטי ברוחב 15 ס"מ.

2. לקנות עוד אננס ופלמינגו 😄

3. מומלץ ביותר.

הנה עוד כמה קומבינציות אפשריות לכרטיסים נוספים:

אם אתם מכינים כרטיסים בטכניקה הזו אתם מוזמנים לשתף תמונות.

להתראות בפוסט הבא!

טלי

דודלינג

אף פעם לא היה לי כשרון ציור מי יודע מה. לפתוח מחברת, לקחת עפרון או עט ולהתחיל לצייר, זה דבר שדי מפחיד אותי. מה עושה מי שלא יודעת לצייר? כמובן, צובעת. עוד לפני שהתפרץ לחיינו כמו הוריקן טרנד ספרי הצביעה למבוגרים, צבעתי איורים. חותמות טובות משלימות את חוסר היכולת שלי לשרבט משהו בעט שחור דק, וגם זה עובד לא רע.

יום אחד גיליתי, ממש במקרה, כלי קסום שיכול לעזור למאותגרת גרפית כמוני לשרבט ולצייר דמויות ואיורים חמודים להפליא. המותג הישראלי Common Loon מייצר את אחד הדברים הכי מקסימים שיצא לי לראות - ערכה של שבלונות שאיתה אפשר לצייר המון דברים. כמובן שמיד קניתי את כל 5 הערכות הקיימות. כל ערכה היא בנושא אחר, ואפשרויות האיורים שאפשר להכין ממנה שונות ומקוריות מאד.

כשפגשתי את המוצר הזה, שתי מחשבות חלפו בראשי: הראשונה, צריך לקנות כסא נוח יותר לחדר העבודה; והשנייה, איך אוכל אי פעם להפסיק לשרבט בעזרת הדבר הקסום והממכר הזה? זוטות כמו עבודה, גידול ילדים, אירועים משפחתיים, סידורים וכיו"ב, רק מפריעים.

איורים מהערכה הבוטנית

כמו עם הילדים שלי, גם את כל הערכות שקניתי אני אוהבת במידה שווה. עם הערכה הבוטנית אפשר לשרבט כל מיני פרחים וצמחים משונים. שום דבר בנאלי, לא לדאוג. נעזרתי קצת ברעיונות של המעצבת המייסדת. כבר ציינתי שאני מאותגרת גרפית? 

המחלקה לרובוטיקה

רובוטים חינניים

אף פעם לא חשבתי שאני חובבת רובוטים, יש בהם משהו ילדותי וגיקי, אבל ערכת הרובוטים כל כך מקסימה וכל כך נהניתי לאייר אותם - חמודים, מצחיקים ומקוריים.

מפלצתונים

שבלונת המפלצות החמודה, גם היא טומנת בחובה הרבה אפשרויות משעשעות ליצור דמויות בעלות אופי והומור. ממש כיף לצייר ולצבוע כמו ילדה, ובכלל - למי אכפת?


אני רוצה לחלוק איתכם את שני השלבים בעבודה: שלב 1 - יצירת הדמויות בעזרת עט שחור דק. בדוגמה הזו, מתוך שבלונת המפלצות (זה מה שהתחשק לי לצייר היום). פשוט מתחילים ליצור את הדמויות, הן מגיחות לבד מהשבלונה. הנה -

מפלצות ברישום בעט

  בשלב שני אני צובעת בטושים. והנה התוצאה, טרי טרי מהמחברת -

מפלצתונים צבעוניים

 מימין - השבלונה

בקיצור, שמחתי מאד לגלות מוצר עיצובי ישראלי כל כך מקורי ורענן, חדשני ואחר, שמצטיין בשפה גרפית צעירה והומוריסטית. המוצר עצמו, השבלונות - עשויות חומר רך, חתוכות בצורה מושלמת וכל כך נוח לעבוד איתן. לכל ערכה מצורף דף מדבקות שעליו רעיונות ודוגמאות למה ניתן להכין מאותה שבלונה. בנוסף למדבקות, בכל הערכות מצורף פוסטר גדול לצביעה, שמציג המון רעיונות משגעים מכל הערכות, במעורבב.

אם גם אתם, כמוני, אוהבים לשרבט אבל מפחדים להתחיל; הולכים לכל מקום עם מחברת ריקה ועט טוב - אני ממליצה להכיר את common loon (לחצו על הקישור).

יאללה, להתחיל לשרבט. ושלחו לי תמונות של מה שיצא...


להתראות בפוסט הבא,
טלי
     

Oh, Deer!

יש לי קראש רציני על איילים. אני יוצרת אותם בכל צורה וטכניקה. הם כל כך יפים! הדבר שעדיין לא הכנתי, אבל מזמן  רציתי להכין, הוא ראש אייל מנייר. גרסת ה-DIY של הטקסידרמי, ראשי החיות הניצודות שתולים לראווה.

בחיפוש בפינטרסט מצאתי הרבה דוגמאות יפות ליצירת ראש אייל. אני אוהבת את מראה החוליות המורכבות כמו פאזל תלת מימדי. בחרתי בדוגמה שמצאתי בקישור הזה . הדפסתי את הדגם והגדלתי.
החלטתי להכין מודל קטן לנסיון לפני שאלך על הדבר האמיתי - ראש אייל גדול מקרטון.

ראש האייל שלי

לצורך העניין השתמשתי בקרטון של אריזת קורנפלקס, שהוא, דרך אגב, חומר מצויין להרבה דברים. אני מכינה ממנו שבלונות או כל מיני דברים תלת מימדיים קטנים. בכלל, יש הרבה חומרים שימושיים בסביבה שצריך רק לקחת ולהשתמש בהם. הדגם שבחרתי מורכב מ-20 חלקים. העתקתי לקרטון את כל חלקי האייל, גזרתי והרכבתי. הכל התחבר בקלות. היה קצת קשה לחבר לבסיס אבל אילתרתי פתרון וזה הסתדר.

לסיום, ריססתי בתכלת. ועכשיו אני מרימה מבט ורואה את ראש האייל החתיך על הקיר ממול! איזה כיף ואיזה יופי.
הפרוייקט הבא יהיה מקרטון, ובגדול. באיזה צבע יהיה המודל הבא? שחור או ורוד פוקסיה?

פרופיל

היטל קדמי

יש בפינטרסט עוד המוווווווון דוגמאות של ראשי איילים, ועוד הרבה ראשים של בעלי חיים אחרים להכנה בשיטת החוליות - פיל, ג'ירפה, קרנף, דב, סוס, שור, דינוזאור, חד קרן ואפילו דרקון סיני. הדוגמה שהשתמשתי בה היא ברמת קושי בינונית. אפשר למצוא דוגמאות ממש קלות, ומעט שהן מסובכות יותר להכנה.

תסכימו איתי בדבר אחד - אם כבר ראש על הקיר, שיהיה אייל. ומקרטון!!! אני בעד להשאיר את כל הראשים האמיתיים מחוברים לבעליהם.

אם אתם כבר כאן, השאירו איזו תגובה קטנה שאדע שקראתם. זה מאד ישמח אותי.

להתראות בפוסט הבא,
טלי

חברו את הנקודות

כבר תקופה ארוכה שאני רוקמת על חומרים לא קונבנציונליים, בעיקר קנבס ונייר. אף פעם לא הייתי רוקמת טובה במיוחד. כשהייתי קטנה, אמא וסבתא שלי רקמו גובלנים אדירי מימדים שהן הביאו מברה"מ. יריעות גדולות עם ריח של נפתלין, והשקית הגדולה עם חוטי הרקמה במליון גוונים. את הגובלנים המוכנים היו ממסגרים ותולים. זה נראה טבעי והגיוני שגם אני ארקום. קיבלתי במתנה ערכת רקמה לילדים, עם מחט גדולה ולא חדה בכלל, עם חוטי צמר עבים וחורים גדולים להעביר בהם את המחט. היה כיף, הצטרפתי למסורת המשפחתית (של הבנות!).

השנים עברו ועזבתי את המחט וחוטי הריקמה. כשהתאהבתי בנייר, רציתי לעשות עם החומר האהוב עלי כל מה שהוא מאפשר, והוא מאפשר לא מעט. בין היתר אפשר לרקום עליו. אפילו רכשתי כמה סוגי פירסרים של sew easy, שמייצרים דוגמא מחוררת על הנייר, אותה רוקמים ומתקבלות צורות רקומות יפות. הדבר הבא היה רקמות איקסים על נייר ועל קנבס. אבל אז הגעתי אל הסגנון שהכי שבה את לבי - דמויות גאומטריות רקומות.

מישהי שראתה את הקנבס הרקום בדמות של אייל אמרה שזה מזכיר לה את המשחק "חבר את הנקודות". בינגו! לפני שממש מתחילים לרקום את הדמות, משטח העבודה שלנו הוא קנבס מחורר ובלתי מפוענח. ואז משחילים חוט במחט, ומתחילים לחבר את הנקודות. עד שיוצא אייל. או פיל, או פינגווין, או סוס, או תן, חתול, ציפור, מה שרק רוצים.

ואם כל היופי הזה לא מספיק, אז שתדעו - הרקמה הגאומטרית פשוט מושלמת על קארדסטוק. הכנתי סדרה של כרטיסים על קארדסטוק קראפט עבה, ואני מבטיחה שאלו כרטיסים שלא יימסרו אף פעם לאף אחד.

 סדנת רקמה על קנבס יוצאת לדרך כי אני מאד רוצה לשתף חובבות יצירה בדבר היפה הזה שממלא אותי בשמחה, ללמד את הטכניקה ולהכין יחד קנבס גדול 30X30 עם דוגמה נבחרת. איך לומר? המשחק "חברו את הנקודות" קל יותר... זה אולי מזכיר את המשחק אבל הרקמה קצת יותר קשה. בכל זאת, נצא מהסדנה עם עבודה מוכנה והרבה חשק להכין עוד כאלה. אז בעניין החשק, המשתתפים יקבלו כרטיס ברכה לרקמה עצמית, כי למה לא ליהנות עוד קצת?...

פרסומים על הסדנאות הקרובות יופיעו בדף הפייסבוק שלי, אתם מוזמנים לעשות לייק ותקבלו עדכונים על תאריכי סדנאות https://www.facebook.com/my.colorful.creations/

לסיום, הצצה קטנה להמשך המסורת המשפחתית - סבתא, אמא, אני, ועכשיו גם בני הצעיר והמוכשר שרוקם יפה מאד. בתמונה - שנינו רוקמים יחד במרפסת. הוא ברקמת ילדות, ואני עובדת על רקמת איקסים מסובכת על קנבס.

להתראות בפוסט הבא,
טלי


  

ציפור על בד

במדף הבדים בחדר העבודה שלי שוכבות יריעות בדים מתקופות שונות ומסתכלות על שולחן העבודה. הן לא יוצאות הרבה, ואם היו שואלים אותן, הן היו אומרות שרק לנייר מתייחסים כאן. 
מה שנכון.

למרות שזו לא נטיית הלב שלי, נחמד מדי פעם להכין משהו מגיזרת הבדים (הבנתם מה עשיתי כאן?), בעיקר לֶבֶד בשלל צבעיו, שמשתלב מצוין גם בסקראפ. אבל בדי הכותנה הצבעוניים שאני אוספת שנים כי הם כל כך יפים, לא בשימוש. וחבל.

רציתי לנסות לצייר משהו בעזרת בדים, תכננתי להכין עבודה בסגנון של קולאז' מחיתוכי נייר.  הרקע עשוי משני בדי לבד, אפור וורוד. אספתי בדי כותנה בכל מיני צבעים, להרכיב מהם את הציור. חוץ מהבדים שמציירים את הציור - גוף הציפור, כנף, בועת דיבור, ענפים, השתמשתי בחוט שחור, כמו טוש דק לאיור עדין במקומות שצריכים הדגשה או הסבר.

אני אוהבת את התוצאה, בייחוד כשהיא נשארת ממוסגרת בתוך חישוק הרקמה.

את ההשראה לקחתי בהשאלה מאמניות נפלאות, כמו המאיירת המקסימה Lisa Stubbs בעלת הבלוג החינני Lil Sonny Sky שכתבה על נסיון שלה לאייר בבדים שקיבלה מיצרני בדים, Umbrella Prints. התוצאה מעלפת:

עוד איור מקסים בבד של ליסה סטאבז -

ועוד כמה עבודות מרחבי הרשת שהסגנון שלהן קסם לי -

קדימה להסתער על מדף הבדים ולתת להם לבטא את עצמם. עושה חשק, לא?

עוד מבט על הציפורקה שלי

להתראות בפוסטים הבאים!


טלי